לביא (קיבוץ)
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגליל התחתון |
| גובה ממוצע[1] | 299 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | הקיבוץ הדתי |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 604 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.9% בשנה |
(למפת הגליל העליון רגילה)   לביא  באדום - לביא בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
2 מתוך 10 |
| https://www.kibbutzlavi.com/ | |
לָבִיא הוא קיבוץ דתי השייך לתנועת הקיבוץ הדתי, ושייך למועצה אזורית הגליל התחתון. היישוב, הממוקם בגליל התחתון בגובה 310 מטר מעל פני הים, נמצא כ־10 דקות נסיעה מהעיר טבריה וסמוך למחלף גולני.
היסטוריה[edit source | edit]
קיבוץ לביא הוקם בשנת 1949 על ידי צעירים עולים חברי בח"ד (ברית חלוצים דתיים) מאנגליה, רובם היו בין 10,000 הילדים היהודיים הפליטים שהובאו לבריטניה מגרמניה בקינדר-טרנספורטים של שנות השלושים.
הקיבוץ הוקם ליד אדמות הכפר הערבי הנטוש "לובּיא" (לוביה), שתושביו ברחו עם נפילת "צבא ההצלה", בתום קרבות עשרת הימים על סג'רה. הכפר נכבש על ידי גדוד "ברק" של חטיבת גולני, יום קודם לשוך הקרבות, והדרך לטבריה נפתחה בשנית, לאחר שנאסרה לנסיעה לא ממוגנת משום התנכלויות ומעשי טרור מצד תושבי הכפר.
מקור השם[edit source | edit]
מקור השם לביא ולוביא הוא היישוב לביא בימי המשנה והתלמוד, שבו שכן פונדק לביא, על הדרך מטבריה לציפורי.
תושבים[edit source | edit]
בשנת 2005, חיו בקיבוץ כ־220 חברים יחד עם משפחותיהם, סך הכול כ־700 נפשות.
מקורות פרנסה[edit source | edit]
הקיבוץ מתקיים מגידולי חקלאות שונים, רפת, עדר בקר לבשר ומפטמה, לולי פטם "לביא תעשיות רהיטים" מפעל ייחודי המייצר ריהוט לבתי כנסת ומלון לביא לאוכלוסייה הדתית.
בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי, שבתחומי הקיבוץ לומדים גם ילדי היישובים האחרים במועצה האזורית הגליל התחתון. הילדים בגילאי התיכון מתפזרים בין התיכונים השונים: הישיבה התיכונית בשדה יעקב, האולפנית והישיבה התיכונית בטבריה ובית הספר השיתופי בקיבוץ שדה אליהו. בנוסף לבית הספר נמצאת ליד הקיבוץ הפנימייה הדתית "הודיות".
רב הקיבוץ[edit source | edit]
קיבוץ לביא היה ראשון הקיבוצים של תנועת הקיבוץ הדתי שבו כיהן רב. ארבעה רבנים הנחשבים כמשמעותיים בציונות הדתית כיהנו, בתקופות שונות, בתפקיד "רב הקיבוץ" של לביא: הרב משה לוינגר (1960-1967), הרב שלמה אבינר (1971-1977), הרב משה גנץ והרב יהודה גלעד (החל משנת 1982).
אתרי תיירות סמוכים[edit source | edit]
יער לביא, קרני חיטין ומתחם נבי שועייב.
גלריה[edit source | edit]
-
פנים בית הכנסת ביישוב, 2008 -
בית מגורים טיפוסי בלב הקיבוץ, 2008 -
מגדל המים של הקיבוץ, 2008 -
מגדל הסילו
קישורים חיצוניים[edit source | edit]
לביא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
אתר האינטרנט הרשמי של לביא- לביא באתר הרשות לפיתוח הגליל
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בית הכנסת בקיבוץ לביא, באתר 'חלון אחורי', 28.5.14
- דוד זכאי, "לביא" עלה לשדות הגליל, הצופה, 4 במרץ 1949
- ההתישבות הגדולה למרחב, הצופה, 16 במרץ 1949
מייסדי לביא עולים על הקרקע. יומני כרמל, מרץ 1949- נ. עמינוח, קיבוץ „לביא" לבדד ישכון, הצופה, 24 באפריל 1964 - (המשך)
הערות שוליים[edit source | edit]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
| קיבוצי הקיבוץ הדתי | ||
|---|---|---|
| שדות נגב | סעד • עלומים | 
|
| דרום/מרכז | עין צורים • קבוצת יבנה • בארות יצחק | |
| גוש עציון | כפר עציון • ראש צורים • מגדל עוז | |
| עמק בית שאן | שלוחות • עין הנצי"ב • שדה אליהו • טירת צבי | |
| הר הגלבוע | מעלה גלבוע • מירב | |
| הגליל התחתון | לביא • בית רימון | |
| מושבים שיתופיים | משואות יצחק • ניר עציון • בני דרום | |
| ||||||||||||||||
